בזמן שבשכונת
אבני חן גובר המתח בין דתיים לחילונים, בחלק אחר של העיר נשלמות ההכנות
לקראת פסטיבל "לימוד" שיתקיים בעוד כשבועיים • היהדות היא של כולם, וכל אחד
רשאי ללמד אותה על פי דרכו והבנתו, טוענים פעילי הפסטיבל, המייצג קהילות
וזרמים שונים ביהדות ומתקיים שנים רבות בכל רחבי העולם
בעוד כשבועיים יתקיים לראשונה במודיעין פסטיבל "לימוד". בכנס, שהוא
מיוזמתה של תנועת "לימוד" העולמית, ייקחו גם חלק תושבי העיר מכל הזרמים
והקהילות, שירצו ויעבירו סדנאות. מיכל ברגמן, פארי סינקלר, נעמי דר ואורי
גולדפלם, כמה מפעילי הקבוצה ותושבי מודיעין, מספרים מאיפה הכל התחיל, ולמה
כדאי לכם לבקר בפסטיבל.
שורשים בריטיים
"כדי להבין מה זה הפסטיבל הזה, צריך להבין מהי תנועת 'לימוד' העולמית,
ומהו הפסטיבל המתקיים באנגליה כבר 30 שנה", אומרת מיכל ברגמן (40), נשואה +
שלושה, המשתייכת לקהילת "מנורת מודיעין" האורתודוקסית: "בעצם מדובר בקבוצה
קטנה של יהודים בריטיים שהחליטה לפני 30 שנה לקיים לימוד של יהדות בדרך
שבה הם הבינו את היהדות, באופן שהוא לא כפוף לשום ארגון, תנועה או מוסד. עם
השנים, הדבר הזה גדל והתפתח עד שבשנים האחרונות, בזמן שהאוניברסיטאות
באנגליה מתרוקנות מהסטודנטים בחופשת הכריסמיס, כובשים אלפי יהודים מכל רחבי
העולם, תחת אבטחה כבדה, קמפוס מסוים שנשכר מראש לשם כך, לשבוע של לימוד".
"מדובר בפסטיבל של ממש", ממשיכה את דבריה פארי סינקלר (35), נשואה + שלושה,
מהקהילה העצמאית "אחווה": "הרעיון הוא שהיהדות היא של כולם, וכל אחד יכול
לבחור אם ללמוד או ללמד בכל תחום שלעולם היהודי יש משהו לומר לגביו. בעצם
מותחים את המושגים 'לימוד' ו'יהדות' באופן הכי רחב שאפשר. הלימוד אינו רק
הרצאות פרונטאליות, אלא גם סדנאות שירה, אמנות, סיורים ואפילו ריצת בוקר.
מתקיימים דיונים בנושאים, כמו אבולוציה ויהדות או מה הקוראן אומר על ארץ
ישראל, וגם דיונים פתוחים תחת השם 'סלון' במגוון נושאים. היהדות, לצורך כך,
כוללת כל סוגיה שקשורה ביהודים ובחיים יהודיים. 'לימוד' הוא אירוע לכל
המגזרים, לבודדים ולמשפחות. יש בו פעילויות המותאמות לילדים. באותה שעה
מתקיימות כ-20 הרצאות, וכל משתתף בוחר בזו שמעניינת אותו. אפשר לראות שם
גברים ונשים, עם כיפות, בלי כיפות, נשים עם כיפות, כל הסוגים וכל הגוונים".
נשואה לתוכנית
רבים ממשתתפי "לימוד" נוהגים לעשות זאת על בסיס קבוע. חלק מהפעילים היום
הם כאלה שהוריהם סחבו אותם לשבוע באנגליה כשעוד היו תינוקות. מרבית פעילי
"לימוד" בארץ לקחו בעבר חלק ב"לימוד" העולמי. פארי סינקלר נישאה לפעיל
"לימוד". "כך שאני נשואה לתוכנית", היא אומרת. המשתתפים בכנס העולמי בחלקם
באים ליום או יומיים, אחרים לשבוע שלם. יש גם דאגה לכך ש"לימוד" יהיה פתוח,
נגיש ומתאים לכולם, לכן יש כללים מסוימים לגבי המרחב הציבורי, וחדר האוכל
הוא כשר, מה שמקפיץ כמובן, יחד עם הצורך באבטחה, את העלויות. מארגני
הפסטיבל אינם מארגנים תפילה או מניין, אלא מעמידים חדרים לרשות המעוניינים
בכך, ואלה מארגנים עצמאית תפילה בעלת אופי כאמונתם.
אחרי ש"לימוד" אנגליה הפכה לשם דבר בעולם היהודי, החלו פעילי "לימוד" להקים
מוקדי פעילות נוספים ופסטיבלים דומים לזה המתקיים באנגליה בכל קצות העולם,
החל מאוסטרליה, דרך אירופה ועד אפריקה. צרפת, הולנד, טורקיה, ארה"ב וישראל
הן כמובן רשימה חלקית ביותר של המדינות בהן הוקמה קבוצת "לימוד", ובהן
מתקיימים פסטיבלים. גיוס התלמידים נעשה בשיטת חבר מביא חבר.
של מי היוזמה להקים קבוצת "לימוד" במודיעין?
פארי: "בישראל פועלות כיום ארבע קבוצות 'לימוד': בגליל, בנגב, בערבה וקבוצה
של עולים מחבר העמים בירושלים. 'לימוד' העולמית הגיעה למסקנה שהפעילות שלה
יכולה להתאים מאוד לעיר מודיעין, והיא למעשה, הניעה את התהליך. היא יצרה
חיבור עם עמותת 'מליץ' העוסקת בחינוך יהודי בלתי פורמלי ובהעמקת הזיקה לארץ
ישראל וליהדות. אני עצמי עובדת בעמותה זו, ולמעשה מוניתי מטעמה לרכז את
נושא הפסטיבל".
איך ניגשים לכזו משימה?
"כאמור, קבוצת הפעילים התגבשה בשיטת חבר מביא חבר. אנחנו קבוצה של אנשים
שעוסקים ביהדות, וחלקנו מכירים אלה את אלה עוד לפני הפרויקט הזה. במשך
חודשים ארוכים, נפגשנו אחת למספר שבועות כדי לגבש את הקונספט של הפסטיבל.
היו צריכות להתקבל החלטות לגבי מקום, תאריך, האם יהיה נושא מרכזי שהכל סובב
סביבו או מגוון נושאים, מי היא אוכלוסיית היעד, כיצד מגייסים מתנדבים והאם
יש קו אדום בבחירת נושאים ומרצים, ואם כן, מהו".
ומה באמת הקו אדום?
"באנגליה הקו האדום הוא יהודים משיחיים ואנשים שהם נגד מדינת
ישראל באופן פעיל. פה היה דיון לגבי אברום בורג, אחרי הדברים הקשים שהוא
אמר לגבי הציונות והמדינה בראיון ב'הארץ'. השאלה היתה האם אנחנו רוצים
לפתוח כל מה שהוא העלה שם לדיון. היה גם דיון לגבי מה פתוח לבחירה לילדים
ומה לא. האם ילד מבית אורתודוקסי יוכל להשתתף בסדנת תיאטרון שמעביר אותה
אדם רפורמי. בסופו של דבר, החלטנו להשאיר את הפיקוח בידיים של ההורים.
בתוכנייה שלנו אין תארים למעבירי הסדנאות. צריך לעיין קצת יותר לעומק
בקורות החיים שלהם כדי להבין לאיזה זרם כל אחד משתייך ומה הרקע שלו. החלטנו
שלפחות הכנס הראשון יהיה כמה שפחות מעורר מחלוקת".
לא מדברים על זה
פעיל נוסף בקבוצה הוא אורי גולדפלם (38), נשוי + אחד, דתי בעבר וחילוני
בהווה. יש גם נושאים שאחרי שדנו בהם, הוחלט לא להעלותם בכנס, הוא אומר, כמו
למשל, כביש 443: "יש פה דיון שהוא מאוד יהודי, שהרי כתוב: 'תורה אחת יהיה
לאזרח ולגר הגר בתוככם', אבל החלטנו שבגלל שזה טבול כל כך בפוליטיקה, אנחנו
לא עוסקים בזה. אנחנו לא עוסקים כרגע גם במקומם של הומואים ולסביות בעולם
היהודי, ואפילו במעמד האישה יש נגיעה עדינה בלבד".
בין המרצים המקומיים בפסטיבל תמצאו את הרב חיים נבון משכונת קייזר, הגב'
אילנה סטוקמן, חבר הכנסת אורי אורבך, ד"ר אלון טל, הרב ניר ברקין מקהילת
"יוזמה" ועוד רבים וטובים. מחוץ למודיעין יגיעו הזמרים קובי אוז ואריאל
הורביץ, הבמאי ישי גולדפלם (במאי הסרט "ערוב") ועוד. כל אחד מהפעילים יהיה
אחראי על תחום מסוים בכנס, ומלבד זאת, הם עצמם יעבירו סדנאות בפסטיבל. כך
למשל, מיכל תעביר סדנא בנושא מקורות יהודיים של אמנות ישראלית; נעמי דר
תעסוק בפרשת השבוע, פרשת "קורח", ותעלה שאלות לגבי ביקורת ציבורית
וגבולותיה; ואורי יוביל סיור בתיתורה תחת הכותרת "לקרוא טקסט ברגליים".
המרצים, אגב, הם כולם מתנדבים, ודמי ההשתתפות מיועדים לכיסוי הוצאות בלבד.
כשאתם מנסים לעניין בנושא אנשים שהם לא ממעגל התוכן הקרוב שלכם, יש היענות?
אורי: "בהחלט, אנשים אומרים שזה נשמע מעניין ושונה. מדבר אליהם שזה משהו
מפה, וזה שלנו. אני לא יודע כמה יירשמו מראש, אבל אני מאמין שיגיעו".
מיכל: "למילה 'יהדות' יש יחסי ציבור מאוד גרועים. אצל הדתיים זה מתקשר
ללימוד בבית הספר, ואצל החילונים זה מתקשר לפוליטיקה. אני מוצאת את אלה שזה
כן הכיוון שלהם, ואותם אני בהחלט מצליחה לעניין".
אבני המחלוקת של מודיעין
אחרי שעה ומשהו של שיחה על אידיאלים של לימוד יהדות ופתיחות, אני חוזרת
למציאות הפחות אידיאלית ולמתח הגובר בשכונת אבני החן בין דתיים לחילונים.
אבל פעילי הקבוצה מעדיפים בגדול שלא להביע את דעתם נקודתית על המשבר
הנוכחי, אלא להסתכל על מה שקורה בארץ ולהציע את פתרון ההידברות.
נעמי דר, ד"ר לפילוסופיה של הביולוגיה, מקהילת "ידיד נפש", שמתייחסת
לוויכוח על הקצאת קרקעות ותקציבים לבניית בתי כנסת, מביעה ביקורת על צד אחד
מהמעורבים במתיחות, ופארי מוסיפה שבעצם שתי הנקודות הנתונות למחלוקת
בשכונת אבני החן (הקצאת מבנים ותל"י ) הן רק סימפטומים למשהו שהוא עמוק
ושורשי יותר. "גורם משמעותי שמפריע לקיום שיח בארץ הוא הפוליטיקה. בארץ
הפוליטיקה מעורבת בכל תחומי החיים. יש פה ויכוח על משאבים, וכל הזמן מרחפת
מעל השאלה האם אפשר לחיות יחד או לא. אלה לא דברים פשוטים, אבל אפשר. צריך
שתהיה הידברות. צריך שולחן עגול שאינו קשור לאף ארגון, ועליו ידונו בכל
הסוגיות". את דבריה מחזקת מיכל ואומרת: "הצורך בלימוד בחו"ל הוא מאוד גדול,
משום ששם יש תחושה שהעולם היהודי כולו נמצא בסירה אחת, והסירה הזו מאוד
קטנה, לכן יש דחיפות למצוא את המכנה המשותף. זה מרגש אנשים לגלות שיש להם
הרבה על מה לדבר. פה, לעומת זאת, משום מה אנשים פחות מרגישים את זה". ואורי
מסכם במילותיו: "אי-אפשר לנתק את מה שקורה במודיעין מההווי הכללי בארץ,
במדינה, בכנסת ובירושלים. דווקא האירוע שלנו מוריד סטיגמות ומאפשר לשבת יחד
באותו שולחן ולראות שרב המחבר על המפריד. כשמדברים, לא צריך לזרוק
חיתולים. הייתי רוצה שמודיעין תהיה בועה מנותקת מהמתח הדתי-חילוני המטורף,
ההזוי והלא פרופורציונאלי שיש במדינה". |
