30 שנה אחרי
שנוסדה קהילת "לימוד" באנגליה והתפשטה ל-40 מדינות ברחבי העולם, הגיעה
הבשורה גם למודיעין • יורם שושן וגיל פאריינתי, נציגי ועד ההיגוי של "לימוד
מודיעין", חזרו מרוגשים מה"הפנינג היהודי המטורף" באנגליה, ומסבירים למה
כדאי לכם להצטרף לכנס שיתקיים בקרוב בעיר
יורם שושן, מהנדס מערכות מידע בחברת הייטק, וגיל פאריינתי, מהנדס
אלקטרוניקה באינטל, שניהם תושבי העיר, חזרו לאחרונה מכנס "לימוד" אנגליה,
שהוא הגדול, הוותיק וכנראה המרשים ביותר מבין כמעט 50 "לימודים" ברחבי
העולם. השבוע נפגשנו באסיפה שנערכה בעיר (לקראת הכנס המקומי שיתקיים לקראת
סוף חודש מרץ), ביחד עם עוד כמה שותפים לצוות ההיגוי של "לימוד" מודיעין,
כדי לשמוע מהם כיצד הכל התחיל ומה מיוחד כל כך בכנסים הללו, שמושכים אליהם
אנשים בכל רחבי העולם.
יהורם ששון וגיך פאריינתי (מימין לשמאל) מימד נוסף לחיים (צילום: אוהד צויגנברג)
יהודי כפי יכולתך
כבר למעלה מ-30 שנה
מתקיימים באנגליה כנסי "לימוד", ומאז הם נערכו גם ב-47 קהילות יהודיות
ברחבי העולם, מאוסטרליה ועד ארגנטינה, משוודיה ועד לדרום אפריקה. כל כנס
הוא פסטיבל ססגוני של עיסוק בטקסטים יהודיים, במובן הרחב ביותר של המילה,
וחגיגה של תרבות יהודית עכשווית מגוונת. בארץ, מתקיימים כנסים של "לימוד"
בגליל מזה שבע שנים, בירושלים (לדוברי רוסית), ובשנה האחרונה גם בנגב,
בערבה ובמודיעין. מטרות "לימוד" בנויות על החזון של הקמת קהילת אנשים צמאים
לידע מכל גווני הקשת הפוליטית והדתית, אנשים שרוצים לדבר, לשיר, להתבטא
ולהעמיק את הזהות היהודית שלהם באשר היא. "לימוד" מודיעין הוקם על ידי
קבוצה של תושבי העיר ממגוון רקעים חברתיים-דתיים, מתוך מטרה לפעול כקהילה
ולתת מימד נוסף לחיים שלהם ביחד בעיר. לא רק המארגנים, אלא גם מרבית המנחים
בכנס השנתי, הינם תושבי העיר, כולם נכונים לתרום מעצמם לקהילה.
יורם שושן (41), אב לשלושה ילדים קטנים, גדל בציבור הדתי-לאומי. "בגיל 25
'חציתי את הקווים' וחזרתי בשאלה", הוא מסביר, "לאחרונה, אולי על רקע חיי
המשפחה וגידול הילדים, אני מרגיש צורך להתחבר לשורשים שלי, אך לא בהכרח
במובן הדתי. מפריעה לי מאוד ההפרדה התרבותית המוחלטת בארץ בין דתיים
לחילוניים, זה הגיע למצב של שתי תרבויות מקבילות ללא נקודות ממשק. או שאתה
דתי, השייך לזרם ('מועדון') כלשהו, ולומד יהדות במסגרות דתיות, או שאתה
חילוני, 'שלא נוגע בזה עם מקל'... מדוע אי-אפשר להיות פשוט 'יהודי כפי
יכולתך' ללא סממנים חיצוניים וללא השתייכות לזרם ('מועדון) כלשהו? בשנה
שעברה השתתפתי בכנס 'לימוד', שנערך במודיעין, ומאוד נהניתי. ניתנו שם
הרצאות מרתקות בתחומים מגוונים מפי מרצים חילוניים ודתיים. לקינוח התקיימה
הופעה מקסימה ואינטימית של קובי אוז, שהשתלב יפה באירוע עם המוזיקה
ה-'יהודית חילונית' שלו מהדיסק החדש. לאחרונה הצטרפתי לצוות המארגן של כנס
'לימוד' הפועל בהתנדבות. כנס 'לימוד' מאפשר לימוד יהדות כתרבות ולאו דווקא
כדת, מהבחינה הזו הוא מתאים לי ויכול להתאים לחילוניים רבים המחפשים את
החיבור לשורשים היהודיים שלהם , אך לא בהכרח מזדהים עם הסממנים הדתיים".
ראייה יהודית רחבה
 |
קובי אוז. התארח בכנס הראשון
(צילום: אוהד צויגנברג) |
גיל פאריינתי (38), אב ל-3 ילדים בגילאי גן ובית ספר, הכיר את "לימוד" מתוך
פעילותו בקהילת יזמ''ה: פאריינתי: "כחילוני לא היה לי ניסיון כלשהו בלימוד
טקסטים יהודיים, והסקרנות שלי בנושא הביאה אותי לבית המדרש של קהילת
יזמ"ה, שבו אני פעיל מזה מספר שנים. ההיכרות עם עולם הספר היהודי מזווית
תרבותית ולא רק דתית התאימה לדרך החיים שאני ומשפחתי בחרנו בה. דרך בית
המדרש נחשפתי לפעילות של 'לימוד'. היכולת להשפיע על האופי והתוכן של אירוע
תרבות יהודית מורכב ומיוחד כל כך משכה אותי - הן מההיבט של התוכן, והן בשל
הרוח של 'לימוד' - רוח הסובלנות, קירוב הלבבות והלימוד, לשמו, על כל
צורותיו, הן המסורתיות והן החדישות יותר. ההזדמנות להיות חלק מהאירוע
ובוודאי מהעשייה הזו, נותנת לי את התחושה שאני לוקח חלק במשהו הגדול מסכום
חלקיו".
פאריינתי הצטרף לצוות המוביל של "לימוד" מודיעין, ויחד עם שושן ונציג נוסף,
דניאל ברנט, יצא לכנס באנגליה. "שם", הוא אומר "אפשר היה להבין טוב יותר
את המשמעות של הרבגוניות התרבותית-יהודית של 'לימוד', כאשר באותו חדר
התדיינו צעיר בגיל בר מצווה, רבה קונסרבטיבית ופרופסור חילוני על המשמעויות
השונות של תופעת הדה-לגיטימציה של ישראל באירופה, למשל. השותפות בפעילות
'לימוד' מודיעין מאפשרת לשלב את הראייה היהודית המאוד רחבה שמיוצגת
ב'לימוד' אנגליה עם פעילות קהילתית – מקומית, שיש בה ערך לכל אלו שההיבט
התרבותי הזה מרגיש להם נכון".
שושן: "נשלחנו כנציגי 'לימוד' מודיעין לאנגליה יחד עם נציגים משאר קהילות
'לימוד' בעולם. יחד איתנו יצאו מישראל גם נציגים של 'לימוד' מהערבה והגליל
וכן כמה מרצים ואמנים ישראלים. בכנס המרכזי פגשנו מתנדבים מכל העולם, ויחד
עברנו, בין היתר, הכשרות בגיוס מתנדבים ובשיתוף בני נוער בכנסים. הגענו
לאנגליה לחמישה ימים בדיוק בכריסמס. התארחנו בעיר קובנטרי, שבה כל קמפוס
האוניברסיטה הפך להיות חלק מההפנינג היהודי המטורף שנערך בו. כולם מאוד
התלהבו לפגוש זה את זה. ישנו במעונות הסטודנטים, ואכלנו את האוכל היחיד
שיותר גרוע מאוכל אנגלי: אוכל אנגלי כשר..."
פאריינתי: "כנס 'לימוד' אנגליה הוא מוקד עלייה לרגל. הגיעו יותר מ-2500 איש
מכל העולם, מה שהתגלה כאופרציה לוגיסטית מרשימה. חוץ מהנציגים ממדינות
אחרות, באות משפחות יהודיות עם ילדים קטנים, וכל ההפקה בנויה על כך שגם
לילדים יהיו פעילויות, וכשההורים רוצים לצאת להרצאה או לפעילות אחרת לבדם,
הם רק צריכים לשים פתק על הדלת עם השעה שהם צריכים בייביסיטר, ובדיוק בשעה
הזו יתייצב אצלם מתנדב של 'לימוד' שיגיע לעזור".
שושן: "עבור יהודי התפוצות הכנס הזה הוא הזדמנות להיפגש שוב עם אנשים
שהיכרת בכנסים קודמים, הפן החברתי מהווה מעין דבק. בערב, הסשנים הופכים
להיות קלילים יותר, מופעי בידור ומוסיקה. האווירה כולה במקום היא אווירת
'כולנו יהודים - כולנו משפחה'". ופאריינתי מוסיף: "האווירה במקום לא רק
מאפשרת מפגשים כי אם גם מעודדת אותם. כשאתה עומד בתורים להרצאה או אפילו
לאוכל, יש מסביבך שלטים: 'האם ביררת עם מי שעומד לפניך מאיפה הוא הגיע?' מה
שמעניין הוא שלכנס הגיעו אנשים מכל הצבעים והסוגים, יהודים, זרים, גברים
עם כיפות ונשים עם כיפות. התרשמתי מאוד מכך שישבו איתנו בהרצאות ילדים בגיל
בר מצווה עם ידע עצום, שלא התביישו להביע דעה. באחת ההרצאות בנושא מאוד
פילוסופי הילד שלידי קלט את כל הנאמר. האווירה היתה מאוד מאפשרת, וכל אחד,
מבוגר או ילד, היה יכול להרים יד ולשאול כל שאלה. ארגון הכנס נעשה כולו
בהתנדבות טוטלית, כחלק מהקהילתיות. באחת הסיטואציות סיפר לנו אחד מארבעת
מייסדי הכנס, כי הוא דיבר עם אחד המרצים שהוזמנו להגיע להרצות, והמרצה שאל
כמה ישלמו לו, ואז הוא ענה לו שהמרצים בעצמם משלמים על ההשתתפות בכנס.
למעשה הגישה בהרצאות היא שהמרצים אינם ספקי התוכן מול הלקוחות-המאזינים, כי
אם שותפים, שמשתתפים בכנס כמו כל משתתף אחר ומתנדבים לתת את תרומתם
בהרצאה. למעשה, כל מי שמשתתף באירוע, מסידור הכיסאות ועד צילום האירוע,
עושה זאת בהתנדבות, וכל אחד מהמתנדבים מופיע בתכנייה המחולקת חינם!"
שושן: "במישור העיוני הימים חולקו לחלונות זמן של שעה וחצי, וכל הזמן עברנו
מפעילות לפעילות. כל יום אתה בוחר כ-10 הרצאות מגוונות מתחומים שונים,
מתנ''ך ועד בודהיזם, ועובר בין סטנד אפ למפגשי חברותא, שבהם לומדים יחד
מספרי לימוד. בכנס כל אחד יכול לבוא ולראות עצמו חלק מהמקום. באחת ההרצאות,
למשל, הביאו את מנהל אונר''א בעזה, מן הסתם לא אדם אהוד כל כך על רוב באי
הכנס, אך הוא הגיע לדבר והיה מרשים מאוד. האולם היה מפוצץ באנשים, וכולם
הקשיבו לו בסבלנות רבה. החוויה האינטלקטואלית היתה חזקה מאוד אך יחד איתה
גם החוויה החברתית. הרגשנו כל הזמן כמו חלק ממשפחה גדולה. היה מאוד חווייתי
לשבת לשוחח עם הזמרת שהופיעה חמש דקות לפני כן על הבמה, או לצפות במופע
מרשים של רב ואישה ערבייה שהציגו את סיפור אברהם, ישמעאל ויצחק, כל פעם
מנקודת מבט אחרת. חזרנו מהכנס מלאי תובנות ורעיונות לכנס 'לימוד' מודיעין
הקרוב".
נמצאים בשאלה
בשלב הזה מצטרפים לשיחה כמה פעילים בולטים של "לימוד" מודיעין, כמעט כולם
בהתנדבות, ואני מבררת איתם מה בעצם ההבדל בין "לימוד" אנגליה ל-"לימוד"
מודיעין?
"באנגליה לא כולם מחוברים כל הזמן לזהותם היהודית, ולכן כשהם מגיעים לכנס
הם נכנסים לזה, ואילו פה במודיעין מתעסקים כל הזמן ביהדות", עונה ריקי
אשכנזי, אבל יעל שטיינברג, מפעילות רוצ'סטר 2000 ומתנדבת חדשה ב"לימוד",
דווקא מתנגדת לדעתה: "דווקא פה בארץ אנחנו לא מתעסקים עם הזהות היהודית
שלנו, זה מובן מאליו לכולנו שאנו יהודים". את דבריה מחזקת אפרת סלע-הרף
שאומרת: "היהדות בארץ היא לא אישיו וכן צריך להתעסק בה. אני מתעסקת המון
בשאלה: 'מה זה אומר שאני יהודיה?'"
"כשאני אומר במשרד שאני לומד יהדות", ממשיך שושן ואומר, "שואלים אותי אם
אני חוזר בתשובה, ואני עצמי בכלל חוזר בשאלה. בארץ אתה או דתי או חילוני
ואז אין לך ספקות. עדיין לא המציאו את הסטטוס: 'אני בשאלה', אני שואל,
חוקר. לגיטימי להגיד: 'אני לא יודע ואני חוקר'. בחברה הישראלית יש את
הגרעין הקשה של החרדים שאין להם ספקות ויש את החילונים החרדים שאין להם
ספקות ולא מעניין אותם לשאול שאלות, כמו אשתי, למשל. אבל יש גם את אלו
שהתחילו לשאול שאלות". ופאריינתי מסכם ואומר, "לא כולם מתעסקים ביום יום
בשאלת שאלות. העיסוק ביהדות נתפס הרבה פעמים כמיסיונרי. אנשים לא תמיד
יודעים להתייחס אל היהדות כל משהו שאני רוצה להבין. רוב האנשים חיים את
העניין הזה בצורה פסיבית, והמסגרת של 'לימוד' מאפשרת ללמוד את היהדות בצורה
אקטיבית".
כמה מהפעילים של "לימוד" מודיעין. תורמים מעצמם לטובת הכלל (צילום: אוהד צויגנברג)
כנס שני במודיעין
בסוף מרץ יתקיים כאמור כנס "לימוד" השני בעיר. בכנס
הראשון, לפני כשנה, הגיעו כ-300 איש. בהנחה שגם "לימוד" אנגליה החלו עם
אותם סדרי גודל של משתתפים, המארגנים המקומיים בטוחים שהפוטנציאל להרחבת
הכנס המקומי ברור. פארי סינקלר, שעובדת ב"לימוד" במשרה חלקית וחברה בוועד
ההיגוי המונה 13 אנשים, מספרת שמעל ל-80% ממשתתפי הכנס, המנחים, הבדרנים
והמרצים הם תושבי מודיעין עצמה. "לימוד" מודיעין נתמך על ידי הקרן של
הקהילות היהודיות בלוס אנג'לס, שתרמה 50 אלף דולר ותומכת ב"לימוד"
הבינלאומית שנוסדה באנגליה. במודיעין קיים שיתוף פעולה גם עם המתנ''ס,
המרכז הרב-תחומי והעירייה. סינקלר: "בשנה שעברה באנו עם רעיון חדש ותמהוני
וביקשנו שיאמינו בנו. עשינו הכל לבד, בנינו תוכנייה, דאגנו למרצים, תגיות
לשמות, כובעים לטיולים ומים וכיבוד למשתתפים. אחרי ההצלחה של הכנס הקודם,
אנחנו בטוחים שהפעם ההשתתפות תהיה גדולה יותר. בשונה מפסטיבלים דומים
המתרחשים בארץ, 'לימוד' מיועד לכל הגילאים; ילדים, מבוגרים וגמלאים, ולכל
קצוות הקשת החברתית והדתית. זהו לא כנס שבו ארגונים בעלי אג'נדה פוליטית
מציגים את מרכולתם, אלא כנס של אנשים מן השורה הפועלים למילוי צורך אישי,
רוחני, תרבותי וקהילתי, ותורמים מעצמם לטובת הכלל".
את חשיבותו של כנס זה ניתן לסכם בדבריו של דניאל ברנט מצוות הפעילים
במודיעין: "במדינת ישראל שלנו, שבה יש כל כך הרבה מחסומים לשיח פורה בין
קבוצות שונות, זוהי בדיוק הגישה המתבקשת כדי שנוכל להתכנס יחד ולדבר על מה
שבאמת חשוב לנו כישראלים וכיהודים – מי אנחנו, מהיכן באנו, מהם ערכינו,
ולאן פנינו".
|
